טכנולוגיות צבאיות ופטנטים
פטנט מקנה לבעליו בלעדיות זמנית ומקומית בשימוש בהמצאה נשואת הפטנט לצרכי ייצור, שימוש, ייבוא ומכירה. המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי ולעודד פרסום ידע טכנולוגי שאילולא הבלעדיות ייתכן ולא היו טורחים לפתחו או שהיה נשמר בידי בעליו כסוד.
כשמדובר באינטרסים צבאיים, המוטיבציה לפיתוח טכנולוגי וכן הכספים המוקצים לפיתוח כזה נובעים מצרכיה הבטחוניים של המדינה. לרוב מדובר במשאבים כלכליים אדירים שמטרתם להשיג מדינות אוייב במירוץ החימוש. דוגמא מעניינת היא המוטיבציה הצבאית לפיתוח הטכנולוגיה המאפשרת צילום דיגיטלי, פיתוח שהתרחש במקביל בארה"ב ובברית המועצות: הצורך להשיב מיכלים בתוכם נשמרו סרטי הצילום בלוויני ריגול, כאשר אלה סטו ממסלולם. הפיתוח נשמר כסוד צבאי ע"י שני הצדדים במהלך המלחמה הקרה (שנות ה-60).
ברור שלמדינות שהשקיעו בטכנולוגיה צבאית אין כל עניין לפרסם את הידע ולתאר את ההמצאה "באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור" כנדרש במסמכי פטנט. יתר על כן, במדינות רבות פעולות רשם הפטנטים מוגבלות לשם הגנה על סודותיהן הבטחוניים או הגרעיניים. בישראל, לדוגמא, רשאי שר הביטחון להורות לרשם הפטנטים להימנע או לדחות את ביצוען של פעולות בעניין בקשות פטנט, להגביל פירסום של בקשות פטנט ואף להפקיע מידע שהוסגר במסגרת בקשת פטנט לצרכי המדינה.
המצב שונה כשמדובר באנשים פרטיים, גופים מסחריים (כדוגמת "אלביט מערכות") ואפילו חברות ממשלתיות (כדוגמת רפא"ל) העוסקים בפיתוח ובייצור טכנולוגיות צבאיות ואמצעי לחימה. כאשר מדובר בפיתוח למטרות רווח, השיקול המסחרי גובר על השיקול הביטחוני, ומכאן המוטיבציה להגשת בקשות פטנט הנוגעות לטכנולוגיה צבאית, על מנת לשווק אותה למדינות רבות ככל האפשר.
חשוב לזכור שבמדינות שונות מוגבלת זכותם של התושבים להגיש בקשות פטנט על המצאות בעלות ערך צבאי בחו"ל, טרם אושרו ע"י גורם ביטחוני (ראה את המאמר העוסק בנושא במוסף Homeland Security שהתפרסם בגיליון ספטמבר 2010 של מגזין טכנולוגיות).
בישראל, לדוגמא, השיקולים שינחו את שר הביטחון בבואו להגביל את זכויות הממציאים יהיו בראש ובראשונה האם פירסום ההמצאה יהווה סיכון לבטחון המדינה. שיקול נוסף יתייחס לשימוש בטכנולוגיה החדשה: האם השימוש הוא צבאי מובהק, או שיש לטכנולוגיה אפליקציות אזרחיות ברורות. לדוגמא, מסכת אב"כ הוגדרה בבקשת הפטנט "אמצעי סינון". הבקשה הזכירה שימושים במסכה בתהליכי צביעה ובמפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים, ולפיכך לא סווגה כהמצאה צבאית.
חשוב לציין שיישום ידע טכנולוגי מתחום אחד לתוך אפליקציה מתחום חדש בדרך כלל עונה על הקריטריונים לקבלת פטנט במדינות העולם. לפיכך אנו נתקלים בפטנטים מתחומים מגוונים שעיקרם יישום טכנולוגיות צבאיות באפליקציות אזרחיות. הדוגמה הישראלית הקלאסית היא של ד"ר גבריאל עידן וד"ר גבריאל מירון, בוגרי רפא"ל ומקימי Given Imaging. אלה רתמו טכנולוגית טילים צבאית לתוך מערכת רפואית, וייצרו את PillCam- הגלולה המאפשרת בדיקות אנדוסקופיות בלתי פולשניות. טכנולוגית הגרעין, שפותחה בשנות ה-40 על מנת לזרוע הרס בקנה מידה גדול, הוסבה אף היא למטרות אזרחיות: תחנות כוח גרעיניות מייצרות כיום אנרגיה "נקייה", ורפואה גרעינית משמשת למחקר ואיבחון מחלות בגוף האדם. גם טכנולוגית ה-GPS פותחה לצרכים צבאיים במהלך שנות ה-70 בברה"מ ובארה"ב במקביל, על מנת לאפשר ניווט מדוייק של כלי נשק הנושאים ראשי נפץ גרעיניים.
לאור מספר המהנדסים והמדענים הגדול וכן בשל העיסוק האינטנסיבי בביטחון בישראל, אנו צופים את המשך ההתפתחות ההמצאתית הנובעת במישרין או בעקיפין מטכנולוגיות צבאיות. חשוב להתייעץ עם עורך פטנטים מורשה על מנת לבחון את האפשרויות להגן על הפוטנציאל המסחרי הגלום ביישומים צבאיים ואזרחיים באמצעות בקשות פטנט.
__________________
שם המאמר הוא טכנולוגיה צבאית ופטנטים – הייתכן ?
הכותבים הם דר' ירון חפץ, עורך פטנטים ויועץ מדעי ממשרד עריכת פטנטים בחיפה – גולד פטנטים, ודפנה לוי, מתמחה בגולד פטנטים.
פורסם בטכנולוגיות ישראל ינואר 2011