פטנטים: תפסת מרובה – לא תפסת

לעיתים קרובות מגיעים למשרדנו ממציאים שנושא המצאתם רחב, או בין תחומי. עורך פטנטים "רגיל" מקשיב לממציא, עובר על החומר שנמסר לו, ועורך את הבקשה כפי שהוצגה ע"י הממציא, ללא חקירות ודרישות. לעומתו, עורך פטנטים טוב יותר חוקר את הממציא ומנסה לגלות בעזרתו את מלוא רוחב ועומק ההמצאה.

לדוגמא: ממציא פיתח אלגוריתם חדשני לעיבוד תמונה שמסוגל לחדד ולגלות פרטים חבויים בתמונה מטושטשת. הממציא פיתח את האלגוריתם ע"מ לאבחן סרטן שד מתוך תמונות ממוגרפיה (סוג של תמונות רנטגן) מטושטשות. הממציא מעוניין למכור מוצר מבוסס תוכנה לבתי חולים ומכונים רפואיים (על הגנת מוצרי תוכנה – ראה מאמרים נוספים באתרנו).

עורך הפטנטים הרגיל יערוך את הבקשה ויוסיף תביעות (claims) שעיקרן מכשיר / שיטה "לאיבחון סרטן שד מתמונות ממוגרפיה" (וכאן יפורטו צעדי האלגוריתם). עורך פטנטים מנוסה ירחיב את היריעה לאיבחון סרטן באיברים השונים משד, מתוך תמונות ממוגרפיה, רנטגן ואולי אף עיבוד תמונות.

עורך פטנטים טוב יותר ימשיך ויחקור את הממציא:

"האם האלגוריתם יעיל גם בעיבוד תמונות מטושטשות אחרות – למשל תמונות ממצלמות אבטחה שצולמו בתנאי ערפל, או תמונות של ערפילית ממרחבי הקוסמוס כפי שצולמו בטלסקופ?"

"כמובן!" עונה הממציא, "האלגוריתם שלי טוב להכל!"

כאלו הם ממציאים: מחד, לעיתים רחוקות הם מבינים את עומק המצאתם, ומאידך הם גאים בה כאימא פולניה…

עורך הפטנטים מציע לממציא להכליל את ההמצאה ומסביר:

"כך תוכל להמשיך ולמכור את התוכנה שלך לבתי חולים, וגם תקבל תגמולים נאים מחברות אבטחה, צה"ל וצבאות זרים, NASA, וכל הפקולטות לאסטרונומיה באוניברסיטאות היוקרה!"

ואולם, תוצאות הרחבה זו עלולות להיות הרות אסון.

אבן נגף ראשונה היא העובדה שההמצאה עלולה כעת להיחשב כביטחונית. ככזו, חלות על ההמצאה מגבלות בטחוניות: יש להגיש את בקשת הפטנט בישראל תחילה, ומשרד הביטחון רשאי לנכס אותו לצרכי המדינה (על פטנטים בעלי אופי בטחוני ראה את המאמר "רישום פטנטים בתחומים הקשורים לביטחון המדינה" באתרנו).

אבן הנגף השנייה גדולה יותר ועלולה לעלות לממציא באי-קבלת הפטנט מסיבת חוסר צעד המצאתי. במקרה שלפנינו, חיפוש זריז בעיתונות המקצועית בתחום האסטרונומיה הניב פירסומים של אלגוריתמים דומים ששימשו מדענים לניתוח תמונות של טלסקופ החלל. פירסומים אלו נעשו ללא בקשת הגנת פטנט, ולכן האלגוריתם בצורתו המותאמת לאסטרונומיה הפך לנחלת הכלל.

החיפוש הזה לא נעשה ע"י הממציא בהיותו מרוחק מאסטרונומיה. החיפוש המעמיק שנעשה במסדי הנתונים של משרדי הפטנטים אף הוא לא העלה דבר בחכתו מכיוון שלא הוגשה כל בקשת פטנט ע"י המדענים שמטרתם הצטמצמה לכבוד והערכה מצד חבריהם ומתחריהם במקצוע.

התקדמות המצאתית מוגדרת כ"התקדמות שאינה נראית כעניין מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו לפני תאריך הבקשה" (סעיף 5 לחוק הפטנטים בישראל).

אותו "בעל מקצוע ממוצע" הוא יצור דמיוני שאמור לדעת את כל מה שפורסם בתחום הטכני הרלוונטי וגם בתחומים קרובים מאוד, וגם לדעת את כל השיטות המקובלות בתחום – אך אינו מסוגל להמציא. הוא יכול להיות פרופסור, טכנאי, מהנדס, מדען, או פועל פשוט המתעדכן תכופות בהתפתחויות המקובלות בתחומו, סקרן במידה מסויימת, אבל לא מישהו שרגיל לחפש פתרונות בלתי שגרתיים לבעיות טכניות.

"בעל מקצוע" עשוי להיות צוות של מומחים העובדים בתחומים שונים ורגילים להתייעץ ביניהם – זאת כאשר המומחה בתחום המרכזי של ההמצאה מתמודד עם בעייה טכנית שאין לו אפשרות לפתור בעזרת הידע שלו בלבד, ולפיכך היה חושב להיעזר במומחה מתחום אחר.

לפיכך, כאשר ההמצאה מוגבלת לתחום הרפואי, "בעל המקצוע" שלנו הוא רופא, אונקולוג, רדיולוג, תכנת, יצרן מערכות רנטגן, וצוות המורכב מבעלי המקצוע הנ"ל. לא סביר שאחד ממומחים אלה יעלה על דעתו להתייעץ באסטרונום!

ואכן, בית המשפט העליון קבע את המבחנים להתקדמות המצאתית כדלקמן:

• (2) בהכרעה בשאלת ההתקדמות ההמצאתית יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוונטי, ולצורך כך מותר לצרף פירסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת. גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוונטי. אם נדרש צעד המצאתי לצורך כך – במיוחד מקום בו מדובר בליקוט פירורי מידע ממקורות שונים – אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית ( 108ג).
• (3) הנמען, אליו מופנית שאלת ההתקדמות, הוא "בעל המקצוע הממוצע", היינו אדם (או צוות אנשים, מקום בו נדרש כזה), הבקי ברזי התחום המדעי הרלוונטי אולם אינו מפעיל כושר מחשבה המצאתי. דמות פיקטיבית (או "סבירה") זו עשויה להתמלא תוכן שונה בענף מקצועי או בתחום מדעי, אלה או אחרים, בהתאם לאופי הטכני או המחקרי של אלה ( 108ז- 109א).

(פ"ד Hughes Aircraft Company נגד מדינת ישראל)

בהינתן שההמצאה מוגבלת לתחום גילוי הסרטן, ניתן לשער בביטחון רב כי:

• החיפוש שיעשה הבוחן לא יעלה כל פירסום רלוונטי, מכיוון שיוגבל לפירסומים רפואיים ולפטנטים בתחום גילוי הסרטן.
• טענת "חוסר צעד המצאתי" תופרך ע"י הממציא, שיכול לטעון כי עצם השימוש באלגוריתם מתחום החלל למטרות רפואיות הוא צעד המצאתי כשלעצמו.

מאידך, אם הפטנט מוצג לבוחן כאלגוריתם כללי לעיבוד תמונה, חזקה על הבוחן שיחפש גם בפירסומים מתחום האסטרונומיה ומתחום האבטחה. בנוסף, הממציא עצמו בעצם הרחבת היריעה, יצר את המצב בו הוא עצמו רואה בתחום עיבוד תמונות רפואיות כחלק אינטגראלי מתחום עיבוד תמונות בכלל. לפיכך, סביר שבעל המקצוע הממוצע יפנה לספרות מקצועית גם בתחום עיבוד תמונה לצרכי אסטרונומיה, ושם יגלה את האלגוריתם סביבו נבנתה ההמצאה.

לאחר שהורחבה היריעה, קשה (בעיקר מהבחינה הפסיכולוגית של הבוחן) לחזור ולצמצם את ההמצאה, ולטעון שיש בה צעד המצאתי לאור הפירסומים שהביא הבוחן.

לפיכך, עורך פטנטים מוצלח ישקול עם הממציא האם כדאי לנסות "לתפוס ככל יכולתך", או להתרכז בתוכנית העסקית המקורית של הממציא ולמכור את מוצר התוכנה שלו מוגן הפטנט למוסדות רפואיים בלבד.

מטבע הדברים קשה לנבא מה יהיו ההחלטות של בוחן הפטנטים מסוים בעניין זה או אחר. יתרה מכך, חוקי הפטנטים שונים ממדינה למדינה, ומשתנים לאור שינויים בחוק או לאור פסיקות תקדימיות. לכן, שיקולי "הרחבת היריעה" הם שיקולם של בחינת "סיכוי" (לקבלת הגנה רחבה)  מול "סיכון" (אי קבלת פטנט), ונעשים באווירת חוסר ודאות.

לאור המשמעויות הכלכליות האדירות, חשוב להתייעץ בעורך פטנטים מוצלח, המתמצא בתחום ההמצאה טרם יחלו בהליכי מסחור או תהליכי רישום ההמצאה. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ ע"י עורך פטנטים מורשה.