מרכיב חדשנות מרכזי במערכות אוויוניות הוא תוכנה המתממשקת עם מערכות מכניות קיימות בכלי תעופה. בהגנה פטנטית על מערכות אויוניות מבוססות תוכנה, חשוב להדגיש שילוב מרכיבים המביא להתקדמות טכנולוגית חדשה, אחידה והמצאתית שלא התקבלה כשאותם מרכיבים פעלו בנפרד.
המאמר כפי שפורסם בגיליון דצמבר 2010 של מגזין "טכנולוגיות"
ישראל נחשבת היום למעצמת אוויוניקה בינלאומית המיצרת מערכות בקרה אלקטרוניות לכלי טיס צבאיים ואזרחיים. כיום, מרכיב מרכזי במערכות אוויוניות הוא תוכנה המתממשקת עם מערכות אלקטרוניות, אלקטרו-אופטיות, או מכניות קיימות בכלי תעופה, ביניהן מערכות תקשורת, ניווט וטייס אוטומטי, קשר, ולוחמה אלקטרונית. לפיכך, הדיון בעולם בנושא פטנטביליות של תוכנות מחשב רלוונטי במיוחד בכל הנוגע לבקשות פטנט בתחום האויוניקה.
כבר ב-1981 קבע בית המשפט העליון בארה"ב שביצוע תהליך פיסי הנשלט ע"י תוכנת מחשב הוא תהליך ראוי לפטנט ((Diamond vs. Diehr. בפסיקה זו קבע בית המשפט שיש לבחון בקשת פטנט מסוג זה בשלמותה כמכלול אחד, בדומה להמצאת קומבינציה: ניתן לרשום פטנט על המצאה שהחידוש היחיד בה הוא ברכיב של תוכנת מחשב, ובתנאי שכלל הגורמים המרכיבים את המערכת פועלים תוך קשרי גומלין להשגת מטרה אחידה שיש בה חידוש וצעד המצאתי. עם הזמן, אימץ אפילו משרד הפטנטים האירופאי (ה-EPO) המחמיר את הגישה על פיה ניתן לרשום פטנט על תוכנה כאשר היא מהווה "תרומה טכנית חדישה לאמנות ידועה", וזאת על אף סעיף הקובע מפורשות שתוכנות מחשב אינן פטנטביליות.
בישראל התקיים בשנת 1994 דיון בבית המשפט המחוזי בעניין המצאה בתחום האויוניקה, שעניינה מערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק במהלך טיסתו. המערכת קולטת נתונים, מעבדת אותם ומפיקה תוצאה, המתבטאת בשינוי קצב זרימת הדלק למנוע, כך שבפועל מקטינה המערכת את צריכת הדלק של המסוק בכ-10%.
המערכת מורכבת מאלמנטים פיסיים המודדים בתכיפות נתונים עובדתיים שונים, ויחידת שליטה מבוססת תוכנה אליה הועברו הנתונים. האלמנטים הפיסיים כללו חיישנים המבצעים מספר גדול של דגימות וקולטים נתונים על מהירות המסוק, גובה טיסתו, מהירות סיבובי המנוע, זוויות המדחפים וקצב זרימת הדלק. התוכנה מבצעת חישובים, משווה בין הנתונים שהתקבלו לבין ההוראות הניתנות לשסתום הדלק, וגורמת לשינויים בקצב הזרמת הדלק למנוע המסוק בזמן טיסתו.
הדיון התקיים ביזמת המבקשת, United Technologies Corporation שערערה על החלטת רשם הפטנטים בישראל שלא להעניק לה פטנט על ההמצאה. חשוב לציין כי בקשת הפטנט הוגשה לרשם עוד בשנת 1983, ושהבקשה התקבלה בארה"ב, אירופה וקנדה.
המערערת, UTC, הסכימה עם הרשם כי המרכיבים הפיסיים במערכת אינם חדשים, וכי עיקר החידוש מתבטא בתוכנת המחשב. עם זאת, טענה המערערת כי בהמצאה מתקיים שילוב מרכיבים המביא למטרה חדשה ואחידה שלא התקבלה כשאותם מרכיבים פעלו בנפרד, ולפיכך ראוי השילוב להגנה פטנטית. בין התוכנה למרכיבים הפיסיים קיימת אינטראקציה, שהרי התוכנה ללא המרכיבים הפיסיים או המרכיבים הפיסיים ללא תוכנת המחשב אינם משנים דבר לעניין החיסכון בדלק. רק השילוב ביניהם מאפשר את החיסכון הניכר בצריכת הדלק של המסוק.
הרשם לא העלה כל טענה לפיה ההמצאה ככללותה איננה חדשה ויעילה. כמו כן לא התנגד הרשם לקביעה שמתרחשים שינויים פיזיים במהלך הפעלתה של המערכת בתוך המסוק. לפיכך קיבל בית המשפט את טענת המערערת, שניתן לראות בהאצת והאטת זרימת הדלק ממיכל המסוק אל מנועו "תהליך" כמשמעו בסעיף 3 בחוק הפטנטים הישראלי. בית המשפט קבע שבמערכת מתרחשים תהליכים טכנולוגיים מוחשיים וראויים לפטנט, המתבטאים בשינויים של מצב וזמן בפעילות שסתום הדלק שבמערכת הזנת המנוע של המסוק.
בכך מיישרת מדינת ישראל קו עם מדינות העולם בנוגע לבקשות פטנט שליבת החדשנות שלהן היא במערכת התוכנה, וביניהן המצאות מעולם האויוניקה.