הגנה על קניין רוחני בהודו ובסין – לא מה שחשבתם!

הגנה על נכסי קניין רוחני נעשית באופן פרטני בכל מדינה מדינה, ונעזרת באמנות בינלאומיות, כדוגמת אמנת פאריס ואמנת ה-PCT לפטנטים, או אמנת מדריד לסימני מסחר.על לקוחותינו מוטלת המשימה לבחור את מדינות היעד בהן יגנו על המצאותיהם, עיצוביהם ותדמיתם מפני חקיינים. פרט למדינת ישראל, היעדים הנבחרים להגנה פטנטית הם לרוב ארה"ב ומדינות אירופה, שכן מדינות אלה מהוות את 'השוק הטבעי' של חברות ישראליות המעוניינות לשווק את מוצריהן גם מחוץ למדינה.

בהינתן המימון והקשרים העסקיים-משפטיים המתאימים, נבחרות מדינות נוספות כדוגמת אוסטרליה, קנדה או ברזיל. בעיני ישראלים רבים, יפן היא מדינת היעד המועדפת מבין כל מדינות המזרח הרחוק בכל הקשור לענייני הגנה על קניין רוחני, על אף העלות הגבוהה של הוצאות התרגום, האגרות,  ההגשה וכיו"ב.

מצער לגלות, שישראלים מעטים מביעים רצון ועניין להגן על קניינם הרוחני בהודו או בסין. מתברר שהתפיסה הלא-מדויקת של הציבור הישראלי את החברה במזרח הרחוק משפיעה לאו דווקא לטובה על החלטות אסטרטגיות ושיווקיות בתחום הקניין הרוחני.

תעשיית החקיינות במזרח, המונעת מזמינותו של כוח עבודה זול ועלויות ייצור נמוכות, ידועה לשמצה בעולם. החקיינות מרתיעה רבים מלבחור בסין ובהודו כמדינות יעד להגנה על קניין רוחני בכלל וסימני מסחר בפרט על אף היותן המובילות בשנים האחרונות בתחום הייצור הטכנולוגי והייצור בכלל. ואולם, בניגוד לחשיבה המקובלת, בשתי המדינות קיימת הערכה וכבוד לחדשנות טכנולוגית ולמותגים מקוריים.

המאמר כפי שהתפרסם בגיליון מיוחד של "כלכליסט" העוסק בקניין רוחני

תרבות הצריכה בהודו ובסין

נעמוד, ראשית, על הדומה בין מדינות הענק הללו. לשתיהן אוכלוסייה עצומה: בהודו חיים כ-1.2 מיליארד איש, מתוכם כ-30% באזורים עירוניים והיתר באזורים כפריים או כפריים-למחצה.
על אף שבשל אלמנטים פוליטיים, הנתונים לגבי גודל האוכלוסיה בסין מעורפלים, מקובל לאמוד את גודל האוכלוסייה בכ-1.3 מיליארד איש, מתוכם כ-35% אוכלוסייה עירונית המרוכזת בעיקרה לאורך אזורי החוף. תרבות הצריכה והנטייה לחסכנות שונה מאוד מהמקובל במערב, דבר שגורם לצבירת הון משמעותי על ידי חלק לא קטן מהציבור במדינות אלו.

קצב ההתפתחות הטכנולוגית והטמעת מוצרי הצריכה הטכנולוגיים במזרח הוא תופעה שאין לה אח ורע בעולם: בסין של לפני 25 שנים לדוגמא, לפחות מאחוז אחד (1%) מהאוכלוסיה היתה גישה לטלפון, ואילו היום אין צורך להכביר במילים לגבי חדירת הטלפוניה והאינטרנט לסין כולה. באשר לגישה לטכנולוגיה חדישה: האוכלוסיה העירונית בשתי המדינות תדרוש את הטכנולוגיה החדישה ביותר, תמיד. אולם, בעוד שבאזורים הכפריים של הודו יסתפקו התושבים בטכנולוגיה מיושנת, הצרכן הכפרי בסין ידרוש וישמח לשלם עבור הטכנולוגיה החדישה ביותר, כמעט תמיד.

האוכלוסיות העירוניות בהודו ובסין נחשפות לטכנולוגיה חדישה בעיקר דרך היכרות עם תיירים ושיווק אגרסיבי של מוצרי צריכה על ידי תאגידים בינלאומיים. חדירת השפה האנגלית לחיים העסקיים ולחיי היומיום העירוניים תרמה גם היא לחשיפה זו. הודו וסין הפכו להיות יעד מועדף להשקת מוצרי צריכה בתחומים רבים, ביניהם מיכשור תקשורת חדיש (כדוגמת טלפונים חכמים ומחשבי tablet),כלי רכב ממונעים, וכו'.על מנת לסבר את האוזן, מספר הרכבים החדשים המתווספים, מידי חודש, לרחובות בייג'ין לבדה עומד על כ-20,000.

בנוסף, קיים במדינות ביקוש אדיר לחדשנות בתחומים כמו בנייה, רפואה וחקלאות:

• בדומה לישראל, רק כ- 11% משטחיה של סין ראויים לעיבוד חקלאי (בניגוד לכ-70% משטחי מדינת ארה"ב, לדוגמא). לפיכך, מתפתח בה תחום ההגנה על זני מטפחים. כמו בסין, גם האוכלוסייה הכפרית בהודו מתעניינת מאוד ביישומים חקלאיים ובחומרי הדברה חדשניים.
• צוותים רפואיים מסין ומהודו לומדים ומשתלמים בחו"ל. המערכת הרפואית במדינות הללו משלבת בין שיטות ריפוי טבעי מסורתיות הנהוגות במזרח, לבין פרוצדורות, מיכשור ותרופות המקובלים במערב. מבין לקוחותינו, חברות הזנק רבות בתחום הרפואי משתפות פעולה בבדיקות היתכנות טכנולוגית עם בתי חולים בהודו.
• קיים ביקוש גם לטכנולוגיות בנייה אקולוגיות המתאימות לתנאי אקלים קשים ולחיסכון באנרגיה על פני שנים.

סימני מסחר

בעולם המותגים וסימני המסחר, חשוב להבחין בין הודו לבין סין. תעשיית הזיופיםהסינית 'מונעת' על ידי הדרישה ממדינות המערב לחיקויים זולים, ולא מהתרבות המקומית. הצרכן הסיני יזלזל בזיופים, בניגוד לצרכן המערבי הממוצע שינסה להציג חיקוי בתור 'הדבר האמיתי'. כמו כן, קיימת דרישה גוברת והולכת למותגי יוקרה בהיקפים בלתי נתפשים: לדוגמא, מספר החנויות של רשת  Alfred Dunhill הבריטית הממוקמות בסין גדול ממספרן בכל מדינה אחרת בעולם. בהסתכלות רחבה יותר, ניתן לראות שנוכחות המותג במזרח (הונג-קונג, טייוואן, קוריאה, וכו') משמעותית יותר מזו שבעולם המערבי.

בהודו יש נטייה לעסקים קטנים ומקומיים 'לאמץ' מותגים בינלאומיים מפורסמים– להוסיף שם של מותג בינלאומי למוצר מקומי זהה, דומה או אפילו שונה מזה המיוצג על ידי המותג המקורי. משעשע לגלות שאזורים נרחביםבהודו, בעיקר כפריים או כפריים-למחצה, מוצפים בחיקויים ממקור סיני המוחדרים בצורה בלתי חוקית אל תוך גבולות המדינה. עם זאת, העובדה שלא ידוע בעולם על מקרי הפרת קניין רוחני שמקורם בהודו, מעידה על כך שהסבלנות ההודית כלפי חקיינות הינה עניין פנימי שאינו משפיע על המסחר מחוץ לגבולות המדינה.

פטנטים וחדשנות טכנולוגית

גם בהתייחס לעולם הפטנטים המבטא חדשנות טכנולוגית, חשוב לעמוד על השוני בין הודו לבין סין, הנובע בעיקר מפערים תרבותיים-שלטוניים שחדרו לעולם הקניין הרוחני בכל אחת מהמדינות.

בהודו קיימת מועצה ייחודית ליזמות לאומית (National Innovation Foundation NIF -) שהחלה לפעול באופן אוטונומי תחת משרד המדע והטכנולוגיה במדינה בשנת 2000. מטרת המועצה לשמר ידע טכנולוגי מסורתי, לפתח ולמסחר אותו. מאז ייסודה, הקימה המועצה מאגר נתונים בן למעלה ממיליון רשומות המתייחסות לידע שנאסף מכ-520 מחוזות בהודו. המועצה אף הגישה למעלה מ-100 בקשות פטנט בהודו המבוססות על הידע שנאסף. חלקן אף הוגשו מחוץ לגבולות המדינה.

להודו, בדומה לישראל, מערכת משפט ממוסדת ויציבה המבוססת ברובה על החוק האנגלי. לפיכך, גם החוקים הקשורים בהגנה על פטנטים, מדגמים וסימני מסחר דומים ומתאימים למערכת הקניין הרוחני באיחוד האירופי. שינויים מרחיקי לכת נערכו בחוק הפטנטים ההודי בשנים 1999, 2002 ו-2005 על מנת להתאימו לאמנת TRIPS העוסקת בהיבטים מסחריים של ענייני קניין רוחני (Agreement on Trade Related Aspects of Intellectual Property Rights).

במקרים מסויימים, תהליך רישום הפטנטים עשוי להתעכב בשל פיזור המשרדים הממשלתיים בפרובינציות השונות. הגורם לכך הוא שהבקשות לרישום אינן מטופלות  לפי סדר כרונולוגי דווקא. למרות זאת, נסיוננו מלמד שמרגע תחילת בחינת הפטנט בהודו, התהליך הינו מוגבל בזמן ויעיל ביותר. בנוסף, משרד הפטנטים ההודי מקדם בקשות פטנט שהתקבלו כבר במדינות אחרות כמו אירופה וארה"ב.

עם זאת, אין להתעלם מהזינוק האדיר במספר בקשות הפטנט המטופלות בהודו: בהתבוננות על סטטיסטיקות ממשרד הפטנטים ההודי, קל לראות שבעשור האחרון מספר הפטנטים שהוגשו במדינה הכפיל את עצמו בשיעור של פי 4. גופים עסקיים מחוץ להודו מזהים, גם הם, את הפוטנציאל המסחרי הגלום בה: אם בשנים 2004-2005 רק כ- 60% מהפטנטים שנרשמו בהודו וכ- 53% מהפטנטים שנאכפו בה השתייכו לגורמים מחוץ למדינה, בשנים 2010-2011 זינק המספר לכ-83%.

בנוסף, קיימים בהודו הליכים יעילים ומקצועיים ביותר בכל הקשור למחלוקות בענייני קניין רוחני. בהודו פועל גוף העוסק במחלוקות בנושאי פטנטים, מדגמים וסימני מסחר המיועדות לבתי המשפט בה, על מנת לקצר הליכים משפטיים. במידה ומגיעים להליכים משפטיים, הערכאות הגבוהות מצויות היטב בסכסוכים הנוגעים לקניין רוחני.

לעומת הודו, המערכת המשפטית בסין עברה תהפוכות אין ספור. תחילתה במסורת הסינית המפוארת וארוכת השנים. חוקי סין המסורתיים שונו בעקבות הניצחון הקומוניסטי ב-1949, אז התפתחה מערכת משפטית סוציאליסטית המועתקת בעיקרה מזו הקומוניסטית. הפיצול הסיני-סובייטי ב-1961 גרם לקריסתה של המערכת המשפטית כולה, מפני שכל פעילות העוסקת בחוק נתפשה כאנטי-מהפכנית. מאז נעשו ניסיונות להקים מערכת חוקתית במדינה, וב-1982 נחקקה חוקת ה-PRC (People’s Republic of China).

עיקרי החוקה הסינית מבוססים על הנהגת מעמד הפועלים, המיוצג על ידי המפלגה הקומוניסטית. בין הזכויות המוזכרות בחוקה ניתן למצוא שיוויון בפני החוק, זכויות פוליטיות, חופש דת ופולחן, הזכות לחינוך, זכויות בתוך המשפחה, וזכויות כלכליות. עם זאת, הזכויות כרוכות יד ביד עם חובות חברתיים: שמירה על אחדות האומה, בטחונה, שמירה על האינטרסים של המדינה, שמירה על החוק ואתיקה חברתית, תשלום מיסים ושרות צבאי.

המערכת המשפטית של סין המודרנית, איפוא, בת פחות מ-30 שנה. איגוד עורכי הדין הסיני הוקם ביולי 1986, לפני 25 שנים בלבד. חברים בו רק כ-200,000 עורכי דין, שמתוכם כ-120,000 קיבלו את רישיונם לעסוק בעריכת דין ב-5 השנים האחרונות. לשם השוואה, מספר עורכי הדין בישראל עומד על כ-50,000. אחד האתגרים הגדולים בסין הוא להנהיג חוק וסדר, על אף מיעוט האנשים המורשים לעסוק בתחום המשפטי במדינה.

מתוך העוסקים בתחום המשפטי, מעטים עוד יותר עוסקים בהגנה על קניין רוחני. עד לפני 25 שנה, בחינת נושא הקניין הרוחני במדינה התבצעה על ידי אנשי אבטחת איכות… מה הפלא איפוא, שתעשיית החקיינות הטכנולוגית התפתחה בה כל כך. אולם, עם ההתפתחות המסחררת של מערכת המשפט המודרנית בסין, מתפתחת גם תרבות ההגנה על הקניין הרוחני בה.

לראייה, קיימת בסין האפשרות להגן על קניין רוחני גם באמצעות Utility Model המתאים אף הוא להגנה על המצאות המציגות חדשנות טכנולוגית (ידוע במספר מדינות גם כ-Petty Patent). הדרישות לקבלתו נוקשות פחות מהדרישות לקבלת פטנט רגיל ומתמקדות יותר בחדשנות ופחות בצעד ההמצאתי. הגנה כזו ניתנת לפרק זמן קצר יחסית, לרוב כ-10 שנים כאשר התהליך לקבלתו מהיר בהרבה מתהליך קבלת פטנט רגיל. לא מזמן, בהתבסס על שני  Utility Models  שהתקבלו ע"י משרד הפטנטים הסיני, לקוח ממשרדנו קיבל פסקי דין בסין באמצעותן שתי חברות סיניות שהפרו את המודלים נאלצו להפסיק את פעילותן. שני פסקי דין אלו משמשים היום להפסקת פעילות של חברות מפירות אחרות.

חשוב לציין שגם בהודו, המועצה לקידום עסקים קטנים ובינוניים (MSME) תומכת בהכנסת ה- Utility Models למערכת המשפט ההודי, בשל תרומתם הפוטנציאלית לקידום עסקים קטנים: צופים שתהליך הרישום הזריז, הדרישות המקלות לקבלת הבלעדיות והעלות הנמוכה של הרישום תעודד יזמות במדינה.

ההשלכות ליזם הישראלי

הטיילות הישראלית במזרח הרחוק תרמה רבות להיכרות עם מדינת ישראל והעם היהודי.  החדשות הטובות הן, שישראלים ויהודים מוערכים מאוד בסין. בחברה בה נושאי השיחה בארוחות צהריים וערב נסובים סביב עסקים ויזמות, התפישה הסינית את היהודים כבעלי 'חושים עסקיים' היא חיובית דווקא.

'ההמצאתיות הישראלית' מוערכת לא רק בסין ובהודו, אלא במזרח כולו – דרום קוריאה,טייוואן, וייטנאם וכמובן סינגפור, שמקיימת קשרים עסקיים מגוונים עם ישראל בעיקר מהזווית הביטחונית.

קיים היום צמא אדיר במזרח לטכנולוגיה מבוססת פטנטים. קיים במזרח גם ההון הכלכלי המרוכז בידי משקיעים פרטיים וחברות כדי להביא טכנולוגיה חדשנית ומהפכנית לידי יישום תעשייתי ומסחרי. אפילו הון שהיה כלוא לא מכבר בסין, מוזרם טיפין טיפין אל מחוצה לה: ב-4 השנים האחרונות נפתחה סין חלקית להשקעות חו"ל, ומאפשרת לאזרחיה להשקיע גם מחוץ לגבולות המדינה.

הכרחי לציין שחברות ומשקיעים שבחרו שלא לעבור תהליך מסודר של רישום פטנטים בסין ובהודו לא זוכים לכל הגנה מהמערכת המשפטית במדינות אלו, ובמקרה הזה אין אמת במשפט "טוב מאוחר מאף פעם". למרות זאת, גם עם מקרים כאלו אנו יודעים להתמודד ביצירתיות.

ההגנה על הבלעדיות מוענקת כמקובל ברב מדינות העולם:

• פטנטים – 20 שנה מתאריך הבכורה
• מדגמים – 10 שנים עם אפשרות להארכה
• סימני מסחר מתחדשים מידי 10 שנים
• Utility Models בסין מקנים לבעליהם בלעדיות למשך 10 שנים

לעניות דעתי, כדאי ליזמים ישראלים ולחברות ישראליות לשקול את אפשרויותיהם בכל הקשור בעבודה עם המזרח הרחוק, ובפרט עם סין והודו. במסגרת השיקולים, יש לייחס משמעות ומחשבה לנושא ההגנה על קניין רוחני.

חשוב להתייעץ עם עורך פטנטים מורשה בעל גישה עסקית גלובאלית והיכרות עם אנשי קשר מתאימים במדינות המזרח הרחוק על מנת לבסס תוכנית אסטרטגית-שיווקית ומשפטית להגנה על קניין רוחני.

בהקשר זה ניתן לפנות לד"ר מרגנית גולדרייך, עורכת פטנטים מורשית ובעלת נסיון מגוון בעריכה ורישום פטנטים במזרח הרחוק, חברת גולד פטנטים בע"מ, בטלפון : 04-8110007.

כתבה: דפנה לוי שסיימה התמחותה בעריכת פטנטים במשרד גולד פטנטים בע"מ, ב-2011.

תודתינו נתונה למר ליימן אדוארד ממשרד ליימן, לי וקסו, בייג'ינג, סין ולגב' ריניטה סירקאר ממשרדי ד.פ. האוג'ה מקלקוטה, הודו על תרומתם בהכנת המאמר הזה. שניהם באים ממשרדי קניין רוחני וותיקים ומנוסים בארצותם והם שותפים של גולד פטנטים שנים רבות.

We wish to thank Edward E. Lehman of LEHMAN, LEE & XU, Beijing, China & to Rinita Sircar of D.P Ahuja & Co., Calcutta, India for their contribution in preparation of this article. Both Ed and Rinita are from established and distinguished IP firms in their countries, and have been Gold-Patents’ partners for many years.

(הגנה על קניין רוחני בהודו ובסין – לא מה שחשבתם)